האם חוב עובר בירושה? המדריך המלא (והמרגיע) שיחסוך לכם טעויות של מאות אלפי שקלים

לאבד אדם קרוב זה אחד הרגעים הקשים והכואבים ביותר בחיים. אבל עבור משפחות רבות בישראל, האבל לא מגיע לבד. ימים ספורים אחרי השבעה, כשהלב עדיין מדמם, מתחילים להגיע המכתבים: דרישות תשלום מהבנקים, חובות ארנונה ישנים, או איומים לפתיחת תיקים ב-הוצאה לפועל.
משפחה באבל יושבת סביב שולחן עמוס במכתבי התראה ודרישות תשלום אדומות; יורש תופס את ראשו בייאוש מול מסמכי הירושה והחובות שהתגלו.

באותו רגע, הפחד משתק. השאלה הראשונה שעולה היא: "האם החובות של אבא או אמא עברו אליי? האם אני צריך למכור את הבית שלי כדי לשלם אותם?".

חשוב שתדעו: המצב הזה, מלחיץ ככל שיהיה, הוא פתיר. המציאות המשפטית היא שהיורשים אינם "ערבים" אוטומטיים לחובות המנוח. עם זאת, כדי ליהנות מההגנה הזו, עליכם לפעול במדויק לפי הספר. טעות אחת קטנה, כמו שימוש בכספי הנפטר לפני סילוק החובות, עלולה לחשוף אתכם לתביעות אישיות.

במשרד עורכי הדין נועם אברהם הכנו עבורכם את המדריך השלם, הכולל את החוקים, המוקשים והפתרונות.

כלל הברזל: גובה החוב כגובה הירושה אבל זה לא אוטומטי)

החוק בישראל קובע עיקרון פשוט: יורש אחראי לחובות המנוח רק עד שווי הנכסים שקיבל בירושה. למשל: אם ירשתם 100,000 ש"ח והחוב עומד על 500,000 ש"ח – הנושים יוכלו לקחת לכל היותר את ה-100,000 ש"ח שירשתם. הם לא יכולים לגעת בחשבון הבנק הפרטי שלכם או במשכורת שלכם.

אבל שימו לב, יש "כוכבית" גדולה: ההגנה הזו אינה אוטומטית והיא מותנית בהתנהלות נכונה שלכם. בתי המשפט בוחנים בקפדנות האם פעלתם ב"תום לב". בפסיקה הודגש לא אחת כי יורש שמקבל כספים לידיו ופועל בהם כאילו הם שלו, מערבב נכסים או מסתיר אותם – מאבד את ההגנה. במצב כזה, אתם עלולים להידרש לשלם את החובות מכיסכם הפרטי . (לפי סעיף 127 לחוק הירושה).

"מגן הזהב" של היורשים: הזמנה לנושים (סעיף 99 לחוק)

רבים לא מכירים את הצעד הזה, והוא אולי החשוב ביותר. כדי להגן על עצמכם מפני "חובות רפאים" שיצוצו בעוד שנתיים, עליכם לפרסם "הזמנה לנושים". על פי סעיף 99 לחוק הירושה, מנהל העיזבון (או היורשים) מפרסמים הודעה בעיתונות המזמינה את כל מי שטוען לחוב להגיש תביעה בתוך פרק זמן קצוב (לרוב 90 יום) .

למה זה קריטי? אמנם סעיף 99 כשלעצמו לא חוסם לחלוטין נושה שהתעורר מאוחר, אבל כאן נכנס לתמונה סעיף 130 לחוק הירושה. סעיף זה קובע כי אם פרסמתם הזמנה, והמתנתם את הזמן הנדרש וחילקתם את הירושה בתום לב – אתם מוגנים במידה משמעותית מתביעות עתידיות (בכפוף לכך שלא נותרו נכסים בעיזבון) .

 מי מקבל כסף לפני הבנק? (סעיף 104)

פני שאתם רצים לשלם לנושה הלחוץ ביותר, עליכם לדעת שהחוק קובע סדר עדיפויות נוקשה לתשלום חובות (סעיף 104 לחוק הירושה) . אסור לכם להעדיף נושה אחד על פני אחר, ועליכם לפעול לפי הסדר הבא:

  1. הוצאות הלוויה והקבורה: והצבת המצבה.
  2. הוצאות ניהול העיזבון: וצו ירושה (כולל שכר טרחת עורך דין).
  3. חובות מזונות: המגיעים מן העיזבון לבני משפחה הזכאים לכך.
  4. חובות המנוח: בנקים, ספקים ונושים רגילים,

חשוב לדעת: זכויות בן הזוג (מכוח איזון משאבים) לרוב אינן נחשבות כ"חוב רגיל" אלא קודמות לחלוקת העיזבון, ויש לבחון כל מקרה לגופו.

טיפ זהב: שילמתם לבנק (סעיף 4) לפני ששילמתם את הוצאות הקבורה (סעיף 1)? אתם עלולים להידרש להחזיר את הכסף מכיסכם!

מוקשים נפוצים שחובה להכיר

  • משכנתא וביטוח חיים: במקרים רבים למנוח היה ביטוח חיים למשכנתא, אך זו לא תעודת ביטוח מוחלטת. ישנם מקרים של אי תשלום פרמיות, החרגות רפואיות או ביטוח חלקי. חובה לבדוק את תנאי הפוליסה בפועל לפני שמניחים שהחוב כוסה .
  • ביטוח לאומי: בניגוד לדעה הרווחת, החובות לא תמיד נמחקים אוטומטית. הדבר תלוי בסוג החוב ובמעמדו לפי חוק הביטוח הלאומי (למשל, חובות שהותיר המנוח כמעסיק – לרוב נשארים) .
  • הסתלקות מהעיזבון (ויתור על הירושה): אם החובות עולים על גובה הירושה, לעיתים הדבר החכם הוא "להסתלק" (לוותר) על הירושה (סעיף 6 לחוק הירושה) . שימו לב: ההסתלקות חייבת להיות מלאה, אסור לה שתהיה לטובת נושה ספציפי, והכי חשוב – היא חייבת להיעשות לפני שעשיתם כל שימוש או קיבלתם טובת הנאה מהעיזבון. הסתלקות "מאוחרת מדי" עלולה להיפסל בבית המשפט.

צ'ק ליסט לפעולה מיידית

קיבלתם דרישת חוב? עשו את הפעולות הבאות:

  1. אל תשלמו מיד: תשלום מוקדם או חפוז עלול להיחשב כ"העדפת נושים" ולפגוע בהגנות החוקיות שלכם כיורשים .
  2. בדקו תוקף והתיישנות: האם החוב בכלל בתוקף משפטי?
  3. פרסמו הזמנה לנושים: הגנו על עצמכם ועל העתיד הכלכלי שלכם .
  4. בדקו ביטוחים: ודאו בדיוק מה מכוסה ומה לא .

אל תתמודדו מול המערכת לבד

הגבול בין ירושה שקטה לבין הסתבכות כלכלית של שנים הוא דק מאוד . טעות בשיקול הדעת, כמו הסתרת נכס או תשלום שלא לפי הסדר הקבוע בחוק, עלולה לחשוף אתכם לתביעות אישיות.

אנחנו במשרד עורכי הדין נועם אברהם ושות׳ מתמחים בדיוק בצמתים האלו. אנחנו נדע לנהל את העיזבון, לפרסם את ההודעות הנדרשות, ולהדוף נושים שמנסים לנצל את חוסר הידע שלכם. במקרים מורכבים, נפעל להשגת מחיקת חוב או הסדר הוגן שישאיר את הירושה בידיים שלכם .

מקורות משפטיים:

  • חוק הירושה, התשכ"ה-1965: סעיף 99 (הזמנת נושים), סעיף 104 (סדר עדיפות חובות), סעיפים 126-127 (אחריות יורשים לחובות).
  • חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.
FAQ

שאלות נפוצות

ככלל, לא. החוק קובע שיורשים אחראים לחובות המנוח רק עד גובה הסכום שירשו בפועל . כלומר, הנושים לא יכולים לגעת במשכורת או בחשבון הבנק הפרטי שלכם . עם זאת, אם הברחתם נכסים או פעלתם בחוסר תום לב, ההגנה הזו עלולה להתבטל .
הדבר החשוב ביותר הוא לא למהר לשלם . תשלום חפוז עלול להיחשב כ"העדפת נושים" אסורה. יש לבדוק האם החוב התיישן , לבדוק אם קיים ביטוח חיים שמכסה אותו , ולפרסם "הזמנה לנושים" כדי להגן על עצמכם מתביעות עתידיות .
ממש לא. סעיף 104 לחוק הירושה קובע סדר קדימויות ברור: קודם משלמים את הוצאות הלוויה והקבורה , לאחר מכן את הוצאות צו הירושה וניהול העיזבון , ורק לאחר מכן משלמים לנושים רגילים כמו בנקים . תשלום שלא לפי הסדר עלול לחשוף אתכם לתביעה אישית .
כן. אם החובות עולים על שווי הנכסים, ניתן לבצע "הסתלקות מהעיזבון" לפי סעיף 6 לחוק הירושה . פעולה זו מנתקת אתכם לחלוטין מהירושה ומהחובות כאחד , אך חובה לבצע אותה לפני שעשיתם שימוש כלשהו ברכוש המנוח
תוכן עניינים
משפחה באבל יושבת סביב שולחן עמוס במכתבי התראה ודרישות תשלום אדומות; יורש תופס את ראשו בייאוש מול מסמכי הירושה והחובות שהתגלו.
צרו קשר עכשיו
לייעוץ עם עורך דין מומחה ללא עלות וללא התחייבות