קיבלת אזהרה מההוצאה לפועל? אלו האפשרויות העומדות בפניך

מהי תקופת האזהרה ומה המשמעות שלה?

ברגע שנפתח תיק הוצאה לפועל, נשלחת אליך "אזהרה"- מסמך שמודיע לך על החוב ועל האפשרות להסדיר אותו או לפעול מולו בתוך פרק זמן קבוע מראש.

• בתיק מסוג תביעה על סכום קצוב או שטרות– תקופת האזהרה היא 30 ימים.
• בתיקים אחרים- התקופה עומדת על 20 ימים בלבד.

במהלך תקופה זו הזוכה לא יכול לבצע עיקולים או לנקוט בהליכי גבייה אגרסיביים- זוהי הזדמנות חשובה לפעול מיוזמתך ולנסות להסדיר את החוב.

לפי אתר רשות האכיפה והגבייה, מדובר בחלון זמן שנועד לאפשר לחייב להתמודד עם המצב לפני נקיטת צעדים לגביית החוב.

אפשרות 1: לשלם את החוב במלואו

זו הדרך הפשוטה ביותר לסיים את ההליך- תשלום מלא של החוב כפי שפורט באזהרה.
ברוב המקרים, מדובר גם בפתרון הכלכלי החכם ביותר, שכן הוא מונע תוספות ריבית, הוצאות גבייה, שכר טרחת עו"ד או עיקולים.

יתרון משמעותי נוסף: תשלום החוב בתוך תקופת האזהרה מונע דיווח למאגר נתוני האשראי, מה שמאפשר לך להימנע מפגיעה בדירוג האשראי האישי שלך.
כפי שמצוין באתר gov.il:

"דיווח למאגר נתוני אשראי עשוי לפגוע ביכולת לקבל משכנתא, הלוואות או מסגרת אשראי."

אם אינך בטוח איך לבצע את התשלום- ניתן לשלם דרך מערכת התשלומים של ההוצאה לפועל, בבנק הדואר או באופן מקוון.

אפשרות 2: בקשה להכרה כ"חייב משלם"

אם אינך יכול לשלם את החוב במלואו, אך כן התחלת לשלם לפי צו תשלומים- ייתכן שתוכל להגיש בקשה להכרה כ"חייב משלם".
זו הגדרה חשובה, שמעניקה לך הגנה מהליכים מסוימים, כגון עיקול משכורת, עיקול רכב או עיקול חשבון עו"ש בבנק.

מתי אפשר להגיש את הבקשה?

• אם שילמת לפחות תשלום אחד לפי צו התשלומים שבאזהרה
• או שילמת שלושה תשלומים רצופים לפי צו שנקבע על ידי רשם ההוצאה לפועל

בהתאם לסעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967:

"חייב שהוכר כחייב משלם, לא יינקטו נגדו הליכים מסוימים כל עוד יעמוד בצו התשלומים".

עם זאת, חשוב להדגיש- מעמד של "חייב משלם" תלוי בהתנהלות רציפה וסדירה. אם תחדל מהתשלומים- ההגנה מתבטלת.

אפשרות 3: טענת "פרעתי"- כבר שילמת את החוב?

אם אתה סבור שכבר שילמת את החוב (או חלק ממנו), תוכל להגיש טענת "פרעתי".
המשמעות: אתה טוען שהחוב שצוין בתיק כבר נפרע או אינו קיים, ולכן יש לבטל או לצמצם את התיק.

לטענה זו יש להגיש בקשה מסודרת בצירוף אסמכתאות (קבלות, אישורים וכו').
שימו לב: אם הבקשה נדחית, תידרש להתייצב לחקירת יכולת כלכלית.

אפשרות 4: הגשת התנגדות לתיק שטר / תביעה על סכום קצוב

אם מדובר בתביעה שקשורה לשטר (שיק, שטר חוב) או תביעה על סכום קצוב, ואתה מתנגד לקיומו של החוב או לגובהו– תוכל להגיש התנגדות לביצוע תוך 30 יום ממועד קבלת האזהרה.

לדוגמה: אם אתה סבור שהשטר בוטל, שהסכום שגוי, או שהייתה טעות בהמצאת המסמכים- זה המקום להעלות את טענותיך.

כפי שנקבע בחוק:
"חייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע שטר או לתביעה על סכום קצוב, ובה יפרט את נימוקיו… בתוך פרק הזמן הקבוע"

(סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל).

מומלץ מאוד להגיש התנגדות בליווי עורך דין הוצאה לפועל, שכן מדובר בהליך משפטי לכל דבר, ויש משמעות רבה לדיוק, עמידה בזמנים וניסוח הטענות.

אפשרות 5: התייצבות לחקירת יכולת כלכלית

אם אין לך אפשרות לשלם את החוב, וההכנסה שלך נמוכה או שאינך עובד- ניתן לבקש להתייצב לחקירת יכולת.
במסגרת החקירה, תבחן רשות ההוצאה לפועל את מצבך הכלכלי ותקבע בהתאם את אופן פריסת החוב (אם בכלל).

לא מדובר בחקירה "מאיימת", אלא בהליך שמטרתו להתאים את התשלום ליכולת שלך בפועל.

יחד עם זאת, הגשת בקשה כזו מחייבת אחריות- במקרים מסוימים, אם יימצא כי יש לך יכולת כלכלית אך לא ניצלת אותה, אתה עלול להיות מוגדר כ"חייב המשתמט מחובו".

לסיכום: מה באמת כדאי לעשות?

כמו שראית, החוק מעניק לחייבים מגוון אפשרויות פעולה, חלקן זמינות מיידית, ואחרות דורשות מיומנות משפטית מסוימת.
כל מקרה שונה – תלוי בגובה החוב, בהכנסות, בסוג התיק, ובאופן שבו הוגשה התביעה.

לעיתים תשלום מיידי הוא הפתרון הנכון, ולעיתים דווקא בקשה טכנית לא מנוסחת היטב עלולה להחמיר את המצב.
בדיוק בשביל זה חשוב להבין את התמונה המלאה, לפני שמקבלים החלטה שנראית "פשוטה".

במקרים רבים, כבר בשלב הזה יש מקום לשלב עו"ד שמבין את מנגנון ההוצאה לפועל והליכי חדלות פירעון – כדי להבין מה הצעד שהכי משרת אותך בטווח הארוך.