כשמדינת ישראל הכניסה לעניינים את חוק חדלות פירעון החדש ב-15.9.2019, ספק גדול אם המחוקק היה יכול לדמיין על איזה תקופה החוק הזה עומד ליפול. פחות מחצי שנה אח"כ הגיעה הקורונה לחיינו, ומאז המשק נמצא במצוקה כלכלית לא פשוטה. החוק החדש נכנס לתוקף במקום פקודת פשיטת הרגל שהייתה תקפה עד אז, וכבר משמו אפשר להבין את הגישה – במקום "פקודת פשיטת הרגל" – "חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי". הכיוון ברור, והחוק בהחלט עובד בכיוון הזה.
הגישה החיובית ממשיכה לאורך כל הדרך. אם בפקודת פשיטת הרגל התייחסו למי שלא שילם את חובותיו כאל "החייב", הרי שבחוק החדש הוא מכונה "היחיד". באופן כללי, במקום להתייחס לכל הסיטואציה כאל "פשיטת רגל" – שם שמיד מעורר תחושה של כישלון ונקודת קצה שממנה אין מה לעשות, הרי ש"שיקום כלכלי" זהו מונח חיובי, אופטימי, עם מסר ברור לעתיד – גם עבור האדם שנפל לתהום החובות וגם עבור החברה – שצריכה לקבל אותו מחדש.
כמובן שלהיות חייב כספים לאנשים ולגופים אחרים זו לא סיטואציה נעימה וברור שמדובר במצב לא רצוי. אולם המחוקק הבין, אחרי שנים ארוכות, שהרוב הגדול של החייבים (אם כי בפירוש לא כולם) הם אנשים נורמטיביים, לא מחפשי צרות, שנקלעו בשל מורכבות החיים לנקודה בה הם מתמודדים עם חובות גבוהים שאין ביכולתם לשלם.
השינויים בחוק חדלות פירעון: לא רק סמנטיקה
השינוי העיקרי בחוק חדלות פירעון החדש, ביחס לפקודת פשיטת הרגל אותה החליף, הוא בסף הכניסה לבית המשפט. אם בעבר פשיטות הרגל היו נידונות בבית המשפט המחוזי, הרי שהחוק החדש קובע שני מסלולים שההבדל ביניהם הוא גובה החוב: אזרחים החייבים עד ל-150 אלף שקל יישלחו לטיפול במסלולי ההוצאה לפועל שתהיה הסמכות השיפוטית האחראית עליהם, ואילו סכומי חוב של מעל 150 אלף שקל יגיעו לבית המשפט השלום.
המשמעות היא הליכים מהירים יותר, כי בעוד שבישראל יש רק שישה בתי משפט מחוזיים הכורעים תחת העומס, מספרם של בתי משפט השלום עומד על 33. ההבדל ברור: אם בעבר הטיפול בתיק פשיטת הרגל היה יכול להיגרר – לפעמים כמה שנים טובות – הרי שהפעם, בשל כוח האדם שמעמידה המערכת המשפטית לטובת העניין – ההליך מהיר יותר בהרבה. גם זה, למעשה, חלק מה"שיקום הכלכלי" אליו מכוון החוק.
עם זאת, החוק לא רק מיטיב עם מי שנקלע לחובות. אם בפקודת פשיטת הרגל הדירה ששייכת לאדם הנמצא בחובות ובה הוא מתגורר הייתה מוגדרת כ"דירה תפוסה" ואי אפשר היה למכור אותה בנקל – הרי שעם חקיקת החוק החדש וכחלק מהשאיפה לפתור ולפטור את החובות בצורה המהירה ביותר, יכול בית המשפט להורות על מכירת דירת המגורים של אדם שנקלע לחובות.
כיצד עובד ההליך?
חוק חדלות פירעון קובע שכונס הנכסים – אותו הכרנו מפקודת פשיטת הרגל – הוא עכשיו "הממונה על הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי". החוק מחייב אותו לתת את צו פתיחת ההליכים ליחיד תוך 30 יום ממועד פתיחת התיק (סמכות שהייתה נתונה בעבר בידי בית המשפט. למעשה, יש כאן עוד חיסכון בזמן). החוק גם מגביל את פרק זמן ההליכים: מרגע מתן הצו לפתיחת ההליכים ועד רגע מתן הצו לשיקום כלכלי יכולה לעבור לכל היותר שנה. מרגע שניתן הצו לשיקום כלכלי, יהיה על החייב לשלם לנושיו את הסכום שיקבע בית המשפט או רשם ההוצל"פ. החוב ישולם בתשלומים שווים מדי חודש בחודשו והממונה על הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי יהיה זה שיצטרך לפקח על כך שהתיק מתנהל כיאות והתשלומים מועברים בזמן.
