האתגר המשפטי נעוץ בשאלה כיצד מאזנים בין זכות הנושה להיפרע לבין זכות החייב לקיום בכבוד, ובמקרים רבים – כיצד ניתן לפעול לביטול עיקול משכורת או עיקול חשבון בנק באופן חוקי ומידתי.
-
זכות הנושה לגבות את חובו – ביטוי לזכות הקניין
זכות הקניין הוכרה בישראל כזכות יסוד חוקתית. לפי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – “אין פוגעים בקניינו של אדם.” זכות זו חלה על נושים בדיוק כפי שהיא חלה על חייבים.
בית המשפט העליון קבע בעניין רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה(3) 360 כי גביית חוב אינה פעולה עונשית אלא מימוש זכות לגיטימית:
“אין החייב רשאי להישען על טענת קיום בכבוד כדי להשתמט מתשלום חובותיו. יש לאזן בין אינטרס הנושה להיפרע לבין אינטרס החייב לשמור על קיום בסיסי.”
כך, כאשר מתנהל תיק הוצאה לפועל נגד חייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להפעיל סמכויות גבייה, כל עוד הוא פועל במסגרת החוק ותוך שמירה על זכויות האדם של החייב.
-
זכות החייב לקיום בכבוד – זכות יסוד חוקתית
מנגד, גם החייב זכאי להגנה על כבודו ולקיום אנושי בסיסי.
בפסק הדין בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר, פ"ד ס(3) 464, קבע הנשיא אהרן ברק כי:
“הזכות לקיום מינימלי בכבוד היא חלק בלתי נפרד מכבוד האדם.”
המשמעות המעשית היא שגם כאשר קיימת חובה כספית, אין לאפשר נקיטת הליכי גבייה שיותירו את החייב ללא אמצעי מחיה בסיסיים.
עקרון זה בא לידי ביטוי בחוקי העבודה וההוצאה לפועל, ובפרט בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, תשי"ח–1958, הקובע כי לא ניתן לעקל את מלוא שכרו של אדם אלא רק את החלק העולה על הסכום הדרוש למחייתו ולמחיית משפחתו.
כך נוצר ההבחון בין שכר מוגן שאסור לעיקול לבין יתרת השכר, שאותה ניתן לעקל באופן חלקי בלבד.
-
האיזון המעשי: עקרון המידתיות בעיקול משכורת
רשם ההוצאה לפועל מחויב לפעול לפי עקרון המידתיות, שנגזר ישירות מהמשפט החוקתי.
בהתאם להנחיית רשות האכיפה והגבייה מס' 4/2022, על הרשם לבחון אם עיקול משכורת מותיר בידי החייב סכום מספק למחיה. במידה שלא – ניתן להורות על ביטול העיקול או על הגבלתו.
כך לדוגמה, בעניין רע"צ 7299-02-20 פלוני נ' רשות האכיפה והגבייה, קבע בית המשפט כי עיקול שותף שגרם לכך שהחייב נותר עם פחות משכר מינימום חודשי – בטל בשל פגיעה בלתי מידתית בזכותו לקיום בכבוד:
“אין זה מתפקידו של הליך הגבייה להביא אדם לחוסר קיום מוחלט; יש להבטיח רשת ביטחון מינימלית.”
במקרים כאלה, פנייה מוקדמת אל עורך דין חדלות פירעון יכולה לשנות את התמונה המשפטית באופן מהותי – באמצעות בקשה לביטול עיקול משכורת או לקביעת צו תשלומים חדש התואם את יכולת ההחזר של החייב.
-
עיקול משכורת וחדלות פירעון – איזון בין גבייה לשיקום
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, יצר תפיסה חדשה של היחס בין חייב לנושיו. מטרתו אינה רק גביית חוב, אלא בראש ובראשונה שיקום כלכלי של החייב.
בסעיף 167 לחוק נקבע כי בעת קביעת צו תשלומים יש להתחשב בצרכיו ההכרחיים של החייב ובני משפחתו. סעיף זה מגלם את ההכרה בכך שזכות הקיום בכבוד קודמת לכל חובת תשלום.
בפסק הדין חדל"פ (מחוזי ת"א) 45956-06-22 פלוני נ' כונס הנכסים הרשמי, נאמר:
“מטרת הליך חדלות הפירעון איננה להעניש את החייב, אלא לאפשר לו להשתקם ולהחזיר את אמונו במערכת הכלכלית.”
לכן, כאשר נפתח תיק חדלות פירעון, בית המשפט או הנאמן רשאים לעכב או לבטל עיקול משכורת ואף עיקול חשבון בנק, אם אלו מונעים מהחייב קיום סביר.
הבנה של מה זה חדלות פירעון חיונית כאן – מדובר בהליך משפטי שמעניק לחייב “מטרייה” של הגנה, עיכוב הליכים, ולעיתים גם הפטר מחובות.
-
חקירת יכולת וצו תשלומים – כלים לאיזון נכון
במקרים שבהם החייב עדיין מתנהל במסגרת תיק הוצאה לפועל רגיל, ניתן לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לחקירת יכולת כלכלית לפי סעיפים 67–68 לחוק ההוצאה לפועל.
חקירה זו מאפשרת לרשם לבחון את הכנסות החייב, הוצאותיו ומספר הנפשות התלויות בו, ובהתאם לכך לקבוע צו תשלומים חדש או להורות על ביטול עיקול משכורת.
במקרים רבים, ייעוץ מקצועי של עורך דין מחיקת חובות מוביל להפחתת צו התשלומים ואף לכניסה להליך חדלות פירעון המעניק לחייב הגנה רחבה יותר.
-
מבט ביקורתי – בין זכויות קניין לצדק חברתי
למרות הקווים הברורים בחקיקה, לא תמיד נשמר האיזון בפועל. לעיתים מוטלים עיקולים על משכורת או על חשבון בנק באופן גורף, מבלי שנבחנת יכולתו של החייב לשאת בעול.
בית המשפט העליון התריע על כך בעניין רע"א 9142/04 בנק לאומי לישראל נ' אהרון בן-צבי, שם נאמר:
“איזון אמיתי מחייב בחינה אינדיבידואלית של נסיבותיו של כל חייב ולא הפעלה טכנית של סמכויות העיקול.”
המשמעות היא שכל מקרה דורש בדיקה פרטנית, ודווקא כאן בא לידי ביטוי תפקידו של עורך דין מנוסה בתחום חדלות הפירעון – לוודא שהחייב אינו נמחץ תחת מנגנון הגבייה, אלא זוכה להגנה שמעניק לו החוק.
לסיכום – הזכות לשיקום כלכלי כחלק מהקיום בכבוד
עיקול משכורת, כמו עיקול חשבון בנק, הוא אמצעי לגיטימי לגביית חובות – אך אינו יכול לגבור על הזכות החוקתית של אדם לחיות בכבוד.
האיזון בין גבייה יעילה לשיקום כלכלי הוא הלב של דיני חדלות הפירעון.
כפי שקבע הנשיא ברק:
“כבוד האדם של החייב אינו נעלם עם חובו; גם החייב הוא אדם, וזכויותיו נשמרות.”
במקרים בהם הוטל עיקול משכורת או נפתח נגדך תיק הוצאה לפועל, ניתן ורצוי לפעול לביטול העיקול בליווי משפטי מקצועי, כחלק מתהליך כולל של הסדרת חובות או פתיחת הליך חדלות פירעון.
פנייה לייעוץ משפטי
עו"ד נועם אברהם, מומחה בתחום חדלות פירעון, מחיקת חובות וביטול עיקולים, מלווה חייבים בהליכי הסדרת חובות, ביטול עיקול משכורת ופתיחת הליך חדלות פירעון.
עו"ד אברהם פועל בשקיפות, ברגישות ובמקצועיות, כדי להשיב ללקוחותיו את הזכות לחיים כלכליים מאוזנים ולשיקום אמיתי.
מקורות והפניות:
- חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, תשנ"ב–1992, סעיפים 2–3.
- חוק הגנת השכר, תשי"ח–1958, סעיף 8.
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018, סעיפים 167–168.
- בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר.
- רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו.
- רע"צ 7299-02-20 פלוני נ' רשות האכיפה והגבייה.
- חדל"פ (מחוזי ת"א) 45956-06-22 פלוני נ' כונס הנכסים הרשמי.
- רע"א 9142/04 בנק לאומי לישראל נ' בן-צבי.
- הנחיית רשות האכיפה והגבייה 4/2022 – “שמירה על קיום בסיסי בעת הטלת עיקול משכורת”.
