האם אפשר לעקל קרן פנסיה או קופת גמל?
השאלה האם אפשר לעקל פנסיה מטרידה במיוחד אנשים בגילאי 40, 50 ו-60 שנקלעו למשבר כלכלי. עבורם, הכספים שנצברו בקרן אינם רק עוד חיסכון. מדובר בביטחון הכלכלי שלהם לשנים שבהן כבר לא יוכלו לעבוד. החדשות המעודדות הן שהחוק בישראל מעניק הגנה משמעותית לכספי חיסכון פנסיוני המיועדים לתשלום קצבה בעתיד.
לפי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, כספים שהופקדו לקופת גמל לקצבה, לרבות רכיבי חיסכון מסוימים ופיצויים, מוגנים מפני עיקול בהתאם לתנאי החוק. ההגנה נועדה לשמור על הביטחון הכלכלי של העובד לעת פרישה. עם זאת, היא אינה חלה באופן זהה על כל סוגי קופות הגמל. מידע נוסף על הגנות מפני עיקול ניתן למצוא במאמר מה אסור לעקל בהוצאה לפועל.
את ההוראה המשפטית ניתן לקרוא בסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963, באתר נבו.
מתי כספי הפנסיה מוגנים?
- כספים המיועדים לקצבה עתידית: ככלל, מוגנים מפני עיקול כל עוד לא התגבשה הזכות לקבל את הקצבה.
- כספי תגמולים בקרן פנסיה: נהנים מהגנה כאשר הם מיועדים לתשלום קצבה בעתיד.
- רכיב פיצויי הפיטורים: עשוי ליהנות מהגנה גם כאשר קיימת אפשרות למשוך אותו, כל עוד הוא נשאר בחיסכון ומיועד לקצבה. יש לבחון גם את סוג הקופה ואת נסיבות סיום העבודה.
- כספים המיועדים למשיכה חד-פעמית: עשויים להיות כפופים לכללי עיקול שונים, בהתאם לסוג הקופה ולזכאות למשיכתם.
כלומר, עיקול קרן פנסיה או עיקול חיסכון פנסיוני אינם פעולות שמותר לבצע באופן גורף רק משום שנפתח נגדכם תיק הוצאה לפועל. צריך לבדוק מהו סוג החיסכון ומה מצב הזכויות שלכם.
ההבדל בין כסף שצבור בקרן לקצבה שמשולמת לחשבון
זו כנראה ההבחנה החשובה ביותר בכל הנושא של כספי פנסיה בחדלות פירעון: כסף שחסכתם בקרן במשך השנים אינו נמצא בהכרח באותו מעמד משפטי כמו קצבה חודשית שכבר משולמת לכם.
כסף שעדיין צבור בקרן
כאשר מדובר בכספים המיועדים לקצבה עתידית, והזכות לקבל את הקצבה עדיין לא התגבשה, קיימת ככלל הגנה מפני עיקול החיסכון עצמו. המטרה היא שלא תגיעו לגיל פרישה ללא מקור הכנסה רק משום שנקלעתם לתאונה כלכלית בשלב מוקדם יותר בחיים.
קצבת פנסיה חודשית שכבר משולמת
כאשר מתחילים לקבל קצבת פנסיה, המצב משתנה. עיקול קצבת פנסיה עשוי להיות אפשרי, אבל בדרך כלל לא ניתן לעקל את כל הקצבה. יש להשאיר למקבל הקצבה סכום המוגן על פי הדין, בהתחשב בנסיבותיו ובסוג החוב.
גם כאשר הקצבה מופקדת לחשבון הבנק, הסכום המוגן אינו מאבד בהכרח את הגנתו מיד עם ההפקדה. עם זאת, חשוב להוכיח את מקור הכספים ולפעול בזמן, משום שלהגנה על כספים שהופקדו לחשבון עשויות להיות מגבלות זמן. בחוב מזונות, למשל, עשויים לחול חריגים משמעותיים.
דוגמה שתעזור להבין את ההבדל
נניח שאדם בן 52 צבר 600,000 ש"ח בקרן פנסיה, והוא מתמודד עם חובות של 180,000 ש"ח. ככל שהחיסכון מיועד לקצבה עתידית וטרם הגיע מועד תשלומה, אין משמעות הדבר שנושה רשאי פשוט לקחת את 600,000 השקלים מהקרן.
לעומת זאת, אדם שכבר פרש ומקבל קצבה חודשית של 7,000 ש"ח עשוי להיות חשוף לעיקול חלק מהקצבה, בכפוף לסכומים המוגנים ולכללים החלים עליו.
זו בדיוק הסיבה שחשוב לזהות האם העיקול הוטל על החיסכון עצמו, על הזכות לקבל קצבה, או על חשבון הבנק שאליו הקצבה נכנסת.
מה קורה לכספי הפנסיה בהליך חדלות פירעון?
אחת השאלות הנפוצות היא מה קורה לפנסיה שלי אם אכנס לחדלות פירעון, והאם הנאמן יכול לקחת את כספי הפנסיה.
התשובה נמצאת, בין היתר, בסעיף 228 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018.
הסעיף קובע כי משיכת כספים המגיעים ליחיד מקופת גמל במסגרת ההליך טעונה אישור בית המשפט. בית המשפט רשאי להורות על משיכת הכספים, כולם או חלקם, אך לא על משיכת כספים המיועדים למטרת קצבה שטרם הגיע מועד תשלומם כקצבה.
האם הנאמן יכול לקחת את כספי הפנסיה?
לא באופן אוטומטי. הנאמן בודק את נכסי החייב ואת זכויותיו, אך אינו יכול להתעלם מההגנות שנקבעו בחוק. כאשר מדובר בכספים שמיועדים לקצבה עתידית וטרם הגיע מועד תשלומם, קיימת הגנה מיוחדת מפני משיכתם לקופת הנשייה.
לעומת זאת, כאשר מדובר בכספים שאינם נהנים מהחריג הזה, למשל זכויות מסוימות שניתנות למימוש כסכום חד-פעמי, בית המשפט עשוי להתיר משיכה לאחר בחינת הנסיבות.
חשוב גם להבחין בין כספי תגמולים לבין כספי פיצויים, ובין קרנות פנסיה ותיקות למוצרי חיסכון אחרים. הפסיקה הכירה בכך שלא תמיד מעמדם המשפטי זהה.
האם אפשר להיכנס לחדלות פירעון ולהמשיך לחסוך לפנסיה?
במקרים רבים כן. כניסה להליך אינה מבטלת כשלעצמה את הזכות להמשיך לצבור חיסכון פנסיוני בהתאם לדין. עם זאת, ההכנסות, ההוצאות וההפרשות נבחנות במסגרת מצבו הכלכלי של החייב וקביעת חובותיו בהליך.
מי שמעוניין להבין את התמונה הרחבה של ההליך יכול לקרוא גם את המאמר מה זה חדלות פירעון.
אם מדובר בתיק שנפתח לפני כניסת החוק החדש לתוקף בספטמבר 2019, יש לבדוק את תחולת הדין הקודם ואת ההוראות הרלוונטיות לאותו הליך.
קרן השתלמות וקופות גמל אחרות: האם הדין זהה?
לא. הביטוי קופות גמל בחדלות פירעון כולל מוצרים פיננסיים שונים, ולא כל מוצר שמנוהל על ידי גוף פנסיוני זוכה לאותה הגנה.
קרן השתלמות בחדלות פירעון
קרן השתלמות היא חיסכון שבדרך כלל מיועד למשיכה הונית, ולא לתשלום קצבה חודשית לכל החיים. לכן קרן השתלמות בחדלות פירעון אינה נהנית אוטומטית מאותה הגנה מיוחדת שקיימת לכספים המיועדים לקצבה עתידית.
בהתאם לסוג הקרן, לזכויות שנצברו ולנסיבות המשפטיות, ייתכנו עיקול או מימוש של כספים בקרן השתלמות, גם כאשר הכספים עדיין אינם נזילים. בהליך חדלות פירעון משיכת כספים מקופת גמל כפופה להוראות סעיף 228 ולצורך באישור בית המשפט.
ומה לגבי קופות גמל אחרות?
- קופת גמל לקצבה: כספים שמיועדים לתשלום קצבה עתידית נהנים מהגנה מיוחדת לפני מועד תשלום הקצבה.
- קופת גמל לתגמולים שאינה מיועדת לקצבה: כספים שאינם רכיב פיצויים עלולים להיות חשופים לעיקול גם אם מועד המשיכה עדיין לא הגיע.
- קופת פיצויים שאינה מיועדת לקצבה: ההגנה תלויה, בין היתר, בשאלה האם העובד כבר זכאי למשוך את הכספים.
- קופת גמל להשקעה: מדובר בחיסכון בעל מאפייני נזילות שונים, ואין להניח שכל יתרתו מוגנת מפני נושים כמו כספי פנסיה המיועדים לקצבה.
המסקנה החשובה היא שלא מספיק לראות את המילים "קופת גמל" בדוח השנתי. צריך להבין מה סוג הכספים, מה ייעודם ומה הזכויות שניתן לממש בפועל.
משיכת כספי פנסיה לסגירת חובות: מה הסיכון?
כאשר הבנק מתקשר, תשלומי ההלוואות מצטברים והלחץ גובר, משיכת כספי פנסיה לסגירת חובות עלולה להיראות כמו פתרון פשוט: נמשוך חלק מהחיסכון, נסגור את החוב ונמשיך הלאה.
אבל פעולה כזאת עלולה לגרום לנזק משמעותי דווקא בתקופה שבה אתם מנסים לשקם את מצבכם הכלכלי.
שלושה סיכונים שחייבים לבדוק לפני משיכה
- מס על משיכה מוקדמת: משיכת כספי תגמולים שלא בהתאם לכללי המשיכה עשויה להתחייב במס של 35% לפחות, או בשיעור המס השולי אם הוא גבוה יותר. ישנם חריגים ותנאים מיוחדים, ולא כל רכיב בחיסכון ממוסה באופן זהה.
- פגיעה בפנסיה העתידית: משיכת סכום משמעותי היום מקטינה את החיסכון שיישאר לגיל פרישה ואת פוטנציאל התשואה העתידית. משיכת רכיבים מסוימים עשויה להשפיע גם על זכויות ביטוחיות ועל הטבות מס.
- שינוי במעמד המשפטי של הכסף: כספים שהיו מוגנים בעת שהוחזקו בחיסכון פנסיוני עשויים להיות חשופים לעיקול לאחר משיכתם, בהתאם למקור הכסף, לדין ולנסיבות.
לפי הוראות רשות המסים, במשיכה שלא כדין מקופת גמל לקצבה עשוי לחול מס בשיעור של 35% או בשיעור המס השולי, לפי הגבוה מביניהם. לכן צריך לברר מראש את סכום הנטו שיתקבל בפועל.
לדוגמה, אם משיכה מסוימת של 100,000 ש"ח חייבת במס בשיעור 35%, יישארו ממנה 65,000 ש"ח בלבד, לפני בחינת חיובים או השלכות נוספות. מדובר בדוגמה חישובית ולא בקביעת שיעור המס שיחול בכל מקרה.
לפני ביצוע משיכה מומלץ לבקש מהגוף המנהל פירוט של רכיבי החיסכון, הערכת המס, זכויות הביטוח וההשפעה על הקצבה העתידית, ולבדוק אם ניתן לפתור את החובות בלי לפגוע בכספים האלה.
הלוואה כנגד קרן פנסיה או הסדר חובות: מה עדיף?
הלוואה כנגד קרן פנסיה עשויה להיות אפשרות למימון חוב, אבל חשוב להבין שהיא אינה מוחקת את החוב. בדרך כלל היא מחליפה התחייבות אחת בהתחייבות אחרת, ולעיתים החיסכון משמש בטוחה להחזר.
אם אין יכולת אמיתית לעמוד בהחזרים, הלוואה חדשה עלולה להעמיק את המשבר. נוסף על כך, במקרה של אי-פירעון ההלוואה עשויות לעמוד לגוף המלווה זכויות חוזיות ביחס לכספים ששימשו בטוחה, בכפוף לדין ולהסכם.
מנגד, במקרים המתאימים אפשר לבחון משא ומתן ישיר עם הנושים, פריסת חובות, הפחתת יתרות בהסכמה או הסדר חובות בהוצאה לפועל.
השאלה אינה רק מהו גובה הריבית על ההלוואה, אלא האם קיימת אפשרות אמיתית להחזיר אותה בלי לסכן את היציבות הכלכלית ואת החיסכון לגיל פרישה.
להרחבה בנושא ההשוואה בין החלופות, ניתן לעיין במאמר "האם כדאי לקחת הלוואה כנגד קרן פנסיה או לפנות להסדר חובות?", המופיע במדור הסדר חובות באתר.
חשוב לזכור: לא בכל מקרה צריך להיכנס להליך חדלות פירעון, ולא בכל מקרה כדאי לקחת הלוואה חדשה. לעיתים דווקא פתרון מניעתי באמצעות הסדר מוקדם יכול לצמצם את הפגיעה בחיסכון ובמשפחה.
מה עושים אם כבר הוטל עיקול על כספי פנסיה?
אם גיליתם שהוטל עיקול על קרן הפנסיה או על הקצבה שלכם, חשוב לפעול בצורה מסודרת ולא להניח שכל עיקול הוא בהכרח חוקי או שכל כספי הפנסיה אבודים.
אפשר לבחון את הצו, לזהות את הכספים שעליהם הוא חל ולהגיש בקשה מתאימה לביטול העיקול או לצמצומו. במקרים המתאימים ניתן לפנות לרשם ההוצאה לפועל או לערכאה המוסמכת, בהתאם לסוג ההליך.
כאשר מדובר בעיקול על קצבה שכבר משולמת, יש לבדוק במיוחד אם נשמר הסכום המוגן לצורכי מחיה. אם הוטל עיקול על חשבון הבנק, חשוב לצרף ראיות לכך שהכספים מקורם בקצבת פנסיה.
במקרים כאלה ניתן להסתייע בעורך דין עיקולים כדי לבדוק את חוקיות הפעולה ולבחון את האפשרות לשחרור כספים מוגנים.
כך פועלים להגנה על כספי הפנסיה: 5 שלבים
שלב 1: מאתרים את כל החסכונות הפנסיוניים
אוספים דוחות עדכניים מקרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות, ומבררים מהו סוג החיסכון ומהם רכיביו.
שלב 2: בודקים את מצב הכספים
מבחינים בין כספים שמיועדים לקצבה עתידית, כספים שניתן למשוך בסכום חד-פעמי וקצבאות שכבר משולמות לחשבון.
שלב 3: בודקים את צו העיקול או את מצב הליך חדלות הפירעון
מבררים מי הטיל את העיקול, מהו מספר התיק, על אילו כספים הוא חל והאם קיימת החלטה שיפוטית המתירה משיכה.
שלב 4: בוחנים אפשרות להגן על הכספים או להסדיר את החוב
בודקים אם קיימת עילה לביטול העיקול, לצמצומו או לשחרור סכום מוגן, ואם ניתן להגיע להסדר חוב בלי למשוך כספי פנסיה.
שלב 5: מקבלים החלטה לפני משיכה או נטילת הלוואה
משווים את ההשלכות המשפטיות, עלויות המס, יכולת ההחזר והפגיעה האפשרית בפנסיה העתידית לפני ביצוע פעולה בלתי הפיכה.
לא חייבים לסכן את הפנסיה כדי להתמודד עם החובות
אדם שנקלע למשבר כלכלי אחרי עשרות שנות עבודה לא צריך לקבל החלטות מתוך פחד. ההגנות על כספי הפנסיה נועדו, בין היתר, לשמור על מקור ההכנסה העתידי שלו, גם כאשר קיימים חובות.
עו"ד נועם אברהם מכיר את הליכי חדלות הפירעון גם מהצד השני של המערכת. בעבר שימש כבא כוח מנהל מיוחד ונאמן מטעם כונס הנכסים הרשמי ובית המשפט בתיקי פשיטת רגל, ופעל במסגרת ההליכים מול חייבים. כיום הוא מייצג חייבים ומשפחות המתמודדים עם משבר כלכלי.
הניסיון הזה מאפשר לו להבין כיצד נבחנים נכסים וזכויות של חייבים, אילו שאלות צפויות לעלות מצד הנאמן והנושים, וכיצד ניתן להיערך מראש כדי להגן על זכויות שמגיעות לכם על פי החוק.
אם אתם חוששים שייקחו לכם את הפנסיה, אם כבר הוטל עיקול, או אם אתם שוקלים למשוך חיסכון פנסיוני כדי לשלם חובות — כדאי לבדוק את האפשרויות לפני ביצוע פעולה.
פנו למשרד עו"ד נועם אברהם לבחינת מצב החובות והחיסכון הפנסיוני שלכם, ולבדיקת פתרון משפטי שמתאים לנסיבותיכם.
