עם זאת, חשוב לדעת שההגבלה אינה גזירת גורל. החוק מאפשר במקרים מסוימים לבטל את ההגבלה, ובמקרים אחרים ניתן לפעול לשיקום כולל של המצב הכלכלי – באמצעות הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
מהו חשבון מוגבל על פי חוק?
הבסיס החוקי להגבלת חשבון בנק נמצא בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א -1981.
על פי סעיף 2 לחוק, כאשר נרשמים עשרה שיקים שסורבו מחשבון מסוים בתוך תקופה של 12 חודשים, הבנק מחויב לדווח על כך לבנק ישראל, והחשבון מוכרז כ -"חשבון מוגבל".
במקרה כזה:
- ההגבלה נמשכת שנה אחת ממועד ההכרזה;
- הלקוח ובעלי החשבון נרשמים ברשימת הלקוחות המוגבלים של בנק ישראל;
- כל הבנקים בישראל נדרשים לסרב לבקשות לפתיחת חשבון חדש או הנפקת שיקים.
כאשר מדובר בחשבון נוסף או במי שהוגבל כבר בעבר, ניתן להטיל עליו מעמד חמור יותר – “לקוח מוגבל חמור” – לתקופה של שנתיים, שבה גם חשבונות אחרים שבשליטתו עלולים להיות חסומים.
המשמעויות של חשבון מוגבל
חשבון מוגבל גורר עמו השלכות כלכליות וחברתיות כבדות:
- חסימת שיקים קיימים: הבנק מסמן כל שיק חדש כ"לא לפרעון".
- שלילת אשראי: לא ניתן להשתמש במסגרת האשראי או לקבל הלוואות חדשות.
- פגיעה בדירוג אשראי: ההגבלה מדווחת למאגר נתוני האשראי של בנק ישראל (BDI), וגורמת לצניחה בדירוג.
- קשיים תעסוקתיים ועסקיים: מעסיקים, ספקים ובנקים אחרים רואים בהגבלה “נורת אזהרה”.
- סיכון לגידול בחובות: שיקים חוזרים עלולים לגרור תביעות אזרחיות ופתיחת תיקי הוצאה לפועל חדשים.
מתי ניתן לבטל את ההגבלה?
לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, ניתן לבקש ביטול הגבלה אם מתקיים אחד מאלה:
- השיקים סורבו שלא באשמת הלקוח – למשל עקב טעות בנקאית, תקלה טכנית או עיקול זמני שהוטל על החשבון.
- הבנק סירב לשיקים בניגוד להוראות החוק – לדוגמה, אם השיק הוצג פעמיים אך נרשם כשני סירובים נפרדים.
- נסיבות מיוחדות המצדיקות ביטול – כאשר ההגבלה גורמת לפגיעה בלתי מידתית בפרנסת הלקוח או במשפחתו.
את הבקשה יש להגיש לבנק ישראל או לבית משפט השלום בתוך 20 ימים ממועד קבלת ההודעה על ההגבלה, בצירוף תצהיר מפורט וראיות תומכות.
חשבון מוגבל לצד עיקולים ותיקי הוצאה לפועל
כאשר קיימים גם עיקולי חשבון בנק או משכורת, החשבון המוגבל הופך את ההתנהלות הכלכלית לבלתי אפשרית כמעט. במקרים כאלה, ניתן לפעול בשני מישורים מקבילים:
- הגשת בקשה לעיון מחדש או ביטול עיקול במסגרת תיק ההוצאה לפועל – לפי סעיפים 69 ו -70 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967;
- הגשת בקשה לביטול ההגבלה בבנק ישראל, תוך הצגת הוכחות לכך שהעיקול או ההליכים המשפטיים היוו את הסיבה לסירוב השיקים.
בתי המשפט הדגישו בפסיקה (ראו 1רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה(3) 360) כי גם במסגרת הליכי גבייה יש לשמור על עקרון המידתיות – כלומר, לאפשר לנושה לגבות את חובו אך מבלי לרמוס את זכות החייב לקיום בסיסי בכבוד.
חשבון מוגבל והליך חדלות פירעון
כאשר ההגבלה נובעת מהצטברות חובות משמעותיים, הפתרון הנכון הוא לרוב פתיחת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח -2018, מספק לחייב מסגרת משפטית שמטרתה לאפשר לו “לפתוח דף חדש”, ומעגן את זכותו לקיום בכבוד גם בעת הסדרת חובותיו.
עם פתיחת ההליך:
- כל העיקולים וההליכים נגד החייב מוקפאים (סעיף 167 לחוק);
- ניתן לבקש ביטול או עיכוב ההגבלה על החשבון כדי לאפשר התנהלות כלכלית שוטפת;
- נקבע צו תשלומים סביר בהתאם להכנסות ולצרכים ההכרחיים של החייב;
- ובסיומו – ניתן לקבל צו הפטר שמוחק את יתרת החובות.
הליך כזה חייב להתבצע בליווי עורך דין חדלות פירעון מנוסה, שמכיר את הנהלים של כונס הנכסים הרשמי, רשות האכיפה והגבייה ובנק ישראל.
כיצד ניתן לשקם את המצב לאחר ביטול ההגבלה
לאחר ביטול ההגבלה או סיום הליך חדלות הפירעון, ניתן לפעול לשיקום כלכלי בשלבים:
- פתיחת חשבון בסיסי בבנק בהתאם להנחיות בנק ישראל (חוזר בנק ישראל 411).
- ניהול תקציב מאוזן ועמידה קפדנית בצו התשלומים.
- פנייה למאגר נתוני אשראי בבקשה לעדכון דירוג לאחר תקופת שיקום.
- בנייה מחדש של אמון מול הבנק באמצעות תיעוד התנהלות תקינה לאורך זמן.
סיכום – הגבלה על חשבון איננה סוף פסוק
חשבון מוגבל הוא אתגר, אך גם נקודת פתיחה לשיקום כלכלי. החוק הישראלי מכיר בזכותו של אדם לשקם את מצבו ולא להישאר כלוא תחת הגבלות פיננסיות.
עו"ד נועם אברהם, מומחה לחדלות פירעון, הסדרי חובות וביטול עיקולים, מעניק ייעוץ וליווי לחייבים שמעוניינים לבטל הגבלות על חשבונם, להפסיק עיקולים, ולהחזיר לעצמם שליטה על חייהם הכלכליים
שאלות נפוצות
על פי חוק, מתי מוגדר חשבון בנק כ"חשבון מוגבל" ומה משך ההגבלה הראשונית?
מהן שתי ההשלכות המיידיות והחמורות ביותר של הכרזה על חשבון מוגבל?
באילו מקרים ניתן לבקש ביטול של ההגבלה על החשבון לפני תום התקופה?
מתי נכון לפנות להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי כפתרון לחשבון מוגבל?
מקור:
1 רע"א 4905/98 יוסף גמזו נגד נעמה ישעיהו ולילך ישעיהו, פסק הדין באתר "דיון פומבי"