חובות מחו"ל וחדלות פירעון לתושבי חוץ – איך מסדירים חובות בישראל?

סוגי חובות מחו"ל שניתן להסדיר בישראל

כאשר מדברים על "חובות מחו"ל", חשוב להבחין בין שני מצבים שונים: ישראלי שמתגורר בחו"ל אך החובות שלו נמצאים בישראל, ואדם שיש לו חובות לנושים שנמצאים או פועלים מחוץ לישראל. בשני המצבים עצם המגורים בחו"ל אינם קובעים לבדם איזה דין יחול ומהו ההליך המתאים.

במקרה הראשון אפשר למצוא, בין היתר, חובות לבנקים בישראל, הלוואות, כרטיסי אשראי, חובות לספקים, התחייבויות עסקיות, ערבויות וחובות שכבר נפתחו בגינם הליכי גבייה. כאשר קיימים חובות בהוצאה לפועל, חשוב לבדוק גם אילו תיקים פתוחים, אילו הגבלות או הליכים קיימים ומה קרה לחוב מאז שהחייב עבר להתגורר בחו"ל.

במקרה השני – חובות כלפי בנקים, חברות, ספקים או גורמים אחרים מחוץ לישראל – נדרשת בדיקה נוספת. יש לבחון היכן נוצר החוב, איזה דין חל על ההתקשרות, האם ניתן פסק דין במדינה זרה, האם קיימים נכסים בישראל או בחו"ל, והאם הנושה כבר נקט הליכים כלשהם.

לכן, הסדרת חובות מחו"ל אינה פעולה טכנית של איחוד כל החובות לרשימה אחת. לעיתים מדובר בשתי מערכות משפטיות או יותר, ולכל אחת מהן עשויה להיות השפעה על הדרך שבה נכון לפעול.

האם אפשר להסדיר בישראל חובות שנשארו אחרי מעבר לחו"ל?

במקרים מתאימים – כן. אדם שעבר להתגורר בארצות הברית, אירופה או מדינה אחרת אינו מפסיק להיות חייב רק משום ששינה את מקום מגוריו. אם החובות נוצרו בישראל ונושים ישראלים ממשיכים לפעול לגבייתם, ניתן לבחון כיצד להסדיר אותם גם כאשר החייב נמצא מחוץ למדינה.

עם זאת, יש הבדל בין ניהול משא ומתן לצורך הסדר חובות לבין פתיחת הליך חדלות פירעון בישראל. בהסדר פרטני בוחנים את האפשרות להגיע להסכמות עם הנושים. לעומת זאת, פתיחת הליך חדלות פירעון כפופה לתנאים הקבועים בחוק, ובהם שאלת הזיקה של היחיד לישראל.

חדלות פירעון לישראלים שגרים בחו"ל

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שאזרחות ישראלית מספיקה כדי לפתוח הליך חדלות פירעון בישראל. החוק אינו מסתפק בשאלה איזה דרכון מחזיק החייב. יש לבדוק את הזיקה שלו לישראל בהתאם לתנאים שקבע המחוקק.

סעיף 101(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע את תנאי הזיקה לפתיחת הליכים לגבי יחיד.

"מרכז חייו במועד הגשת הבקשה… או במועד מוקדם יותר החל בששת החודשים שקדמו למועד האמור, הוא בישראל"

החוק כולל גם חלופה נוספת הנוגעת למצב שבו במועד הגשת הבקשה יש ליחיד נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל. לכן, העובדה שאדם מתגורר כיום בחו"ל אינה מספיקה כשלעצמה כדי לקבוע שניתן – או שלא ניתן – לפתוח בעניינו הליך בישראל.

ניתן לעיין בנוסח ובהליכי החקיקה של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי באתר הכנסת.

מה קורה אם מרכז החיים כבר עבר לחו"ל?

כאן נדרשת בדיקה פרטנית. נוהל הממונה על הליכי חדלות פירעון מתייחס במפורש למצבים שבהם החייב אינו נמצא בישראל או שמרכז חייו אינו בישראל, ומבהיר כי במקרים כאלה הזיקה הנדרשת לישראל נבחנת בצמצום.

"יפתחו הליכי חדלות פירעון רק לגבי חייב שמרכז חייו… הוא בישראל, או… יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל."

את נוהל הממונה ניתן לקרוא באתר משרד המשפטים.

מכאן שהשאלה הנכונה אינה רק "האם אני גר בחו"ל?", אלא מהי הזיקה הקיימת כיום לישראל: מתי בוצע המעבר, היכן היה מרכז החיים בחודשים שקדמו לבקשה, האם קיימים נכסים בישראל והאם מתנהלת בישראל פעילות עסקית.

למה חשוב לבדוק את הזיקה לפני שמגישים בקשה?

הגשת בקשה מבלי לבדוק מראש את שאלת הסמכות והזיקה עלולה ליצור קושי כבר בתחילת הדרך. במקרה של אדם שחי בחו"ל, צריך גם לחשוב קדימה: כיצד יתבצעו חובות הדיווח, שיתוף הפעולה והפיקוח הנדרשים במהלך ההליך.

לכן פנייה אל עורך דין חדלות פירעון במקרה של תושב חוץ צריכה להתחיל בבדיקת התאמה למסלול ולא בהנחה שחדלות פירעון היא בהכרח הפתרון המתאים.

חובות לנושים זרים – מה הדין?

כאשר הנושה נמצא בחו"ל, התמונה עשויה להיות מורכבת יותר. עצם העובדה שהנושה הוא בנק זר, חברה זרה או ספק מחוץ לישראל אינה מספקת כדי לקבוע כיצד יטופל החוב.

יש לברר, בין היתר:

• באיזו מדינה נוצרה ההתחייבות;
• איזה דין חל על ההסכם;
• האם ההסכם כולל תניית שיפוט או דין;
• האם כבר ניתן פסק דין במדינה אחרת;
• היכן נמצאים נכסי החייב;
• האם מתקיים הליך חדלות פירעון במדינה אחרת;
• האם הנושה הזר מבקש לפעול בישראל;
• האם נדרש הליך של הכרה בפסק דין או בהליך זר.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כולל גם הוראות העוסקות בהליכי חדלות פירעון בעלי היבטים בין-לאומיים. לכן, כאשר קיימים נכסים, נושים או הליכים ביותר ממדינה אחת, אין להניח שהליך ישראלי "מוחק" באופן אוטומטי כל חוב בכל מדינה.

האם הפטר בישראל מוחק חוב בחו"ל?

זו שאלה שדורשת זהירות מיוחדת. הפטר חובות שניתן במסגרת הליך בישראל פועל בהתאם לדין החל עליו, אך כאשר נושה, נכס או הליך נמצאים במדינה אחרת עשויה להתעורר שאלה של הכרה בתוצאות ההליך הישראלי באותה מדינה.

לכן לא נכון להבטיח מראש שהחלטה בישראל תביא בהכרח לסיום הליכים בכל מקום בעולם. יש לבדוק את המדינה הרלוונטית, את סוג החוב ואת קיומם של הליכים מקבילים.

ומה אם נושה זר רוצה להגיש תביעת חוב בישראל?

אם מתנהל בישראל הליך חדלות פירעון, קיימת מערכת להגשת תביעות חוב לנושים. משרד המשפטים מפעיל שירות מקוון להגשת תביעת חוב נגד חייבים בהליכי חדלות פירעון.

מידע רשמי על הגשת תביעות חוב מופיע באתר הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

תהליך הגשת בקשה מרחוק

מגורים בחו"ל אינם בהכרח מחייבים שכל פעולה ראשונית תיעשה באמצעות הגעה פיזית לישראל. חלק מהשירותים בתחום חדלות הפירעון מופעלים באופן מקוון, ובמקרים שבהם אדם מיוצג ניתן לבצע פעולות משפטיות באמצעות עורך הדין בהתאם לדין ולדרישות ההליך.

עם זאת, חשוב להבחין בין האפשרות הטכנית להגיש מסמכים מרחוק לבין הזכאות המהותית לפתוח הליך בישראל. מערכת מקוונת אינה מחליפה את הדרישה להראות זיקה לישראל ואת יתר התנאים הקבועים בחוק.

איך בודקים אפשרות להסדרת חובות מישראל כשגרים בחו"ל?

שלב 1: מרכזים תמונת חובות מלאה

מכינים רשימה של כל הנושים בישראל ובחו"ל, סכומי החובות, תיקי גבייה, פסקי דין, ערבויות והליכים שכבר נפתחו.

שלב 2: בודקים את הזיקה לישראל

בודקים את מרכז החיים בהווה ובתקופה הרלוונטית, נכסים בישראל, פעילות עסקית וזיקות נוספות שעשויות להיות רלוונטיות לפי החוק.

שלב 3: מפרידים בין חובות ישראליים לחובות זרים

בודקים היכן נוצר כל חוב, מיהו הנושה, איזה דין עשוי לחול והאם קיימת החלטה או התדיינות משפטית במדינה אחרת.

שלב 4: בוחנים את המסלול המשפטי

משווים בין משא ומתן ישיר עם הנושים, הסדר כולל לבין הליך חדלות פירעון, בהתאם לנסיבות ולזיקה לישראל.

שלב 5: מכינים את המסמכים מרחוק

מרכזים מסמכי בנק, הכנסות והוצאות, הסכמי הלוואה, מסמכי נכסים, פרטי הנושים ומסמכים הנוגעים למעבר ולחיים בחו"ל.

שלב 6: מגישים ומנהלים את ההליך המתאים

לאחר בחינת הזכאות והמסלול, ניתן לבצע את הפעולות שניתנות לביצוע באופן מקוון או באמצעות ייצוג בישראל, תוך עמידה בדרישות שייקבעו בהליך.

האם חייבים לחזור לישראל כדי להתחיל לטפל בחובות?

לא בכל מקרה. שירות הגשת בקשת יחיד לפתיחת הליכי חדלות פירעון של משרד המשפטים מוגדר כשירות מקוון. עם זאת, דרך ניהול ההליך לאחר מכן תלויה בנסיבות ובדרישות שיוטלו במסגרתו, ולכן אין להסיק מהאפשרות להגשה מקוונת שכל ההליך יכול להתנהל מחו"ל ללא מגבלות.

ניתן לעיין בשירות הרשמי להגשת בקשת יחיד לפתיחת הליכי חדלות פירעון.

למה במקרה של תושב חוץ כדאי לבדוק פתרון לפני פתיחת הליך?

כאשר אדם חי בחו"ל, פתיחת הליך בישראל אינה תמיד הצעד הראשון או הנכון ביותר. לעיתים ניתן לבחון פתרון מניעתי מול הנושים בישראל בלי לפתוח מיד בהליך מלא, ובמקרים אחרים דווקא הליך פורמלי עשוי להיות המסלול המתאים.

הבדיקה צריכה להתייחס גם לתוצאה הרצויה: האם המטרה היא לסגור מספר חובות בישראל, להתמודד עם תיקי גבייה פעילים, להגיע להסכמה עם בנקים, או לפתור תאונה כלכלית רחבה שמשתרעת על פני כמה מדינות.

הניסיון מהצד השני חשוב במיוחד כשמנהלים את התיק מרחוק

עו"ד נועם אברהם ייצג בעבר את המדינה נגד חייבים, ולכן מכיר גם את האופן שבו המערכת בוחנת חייב, את המסמכים והנתונים שמקבלים משקל ואת השאלות שעלולות להתעורר כאשר התמונה אינה פשוטה.

במקרה של ישראלי שחי בחו"ל, הניסיון הזה משמעותי במיוחד: במקום להסתפק בשאלה "האם אפשר להגיש?", צריך לבחון כיצד הרשויות ובעלי התפקידים עשויים להסתכל על הזיקה לישראל, הנכסים, ההכנסות בחו"ל והיכולת לקיים את דרישות ההליך.

השורה התחתונה – המרחק מישראל לא צריך להפוך את החוב לבעיה ללא פתרון

ישראלי שעבר לחו"ל ונשאר עם חובות בישראל לא צריך להניח שהאפשרות היחידה היא להתעלם מהם או לחזור ארצה לפני שמתחילים לטפל בהם. מנגד, מגורים בחו"ל יוצרים שאלות משפטיות שחשוב לברר לפני שבוחרים מסלול.

בדיקה נכונה מתחילה במיפוי החובות והנכסים, ממשיכה בבחינת הזיקה לישראל ומסתיימת בבחירה בין הסדרה ישירה לבין חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי והמסלולים שהוא מעמיד. המטרה היא לא רק לטפל בחוב הקיים, אלא למצוא פתרון שמאפשר לנהל את החיים בחו"ל בלי להשאיר בישראל משבר כלכלי פתוח.